תוכן

ו) גם דע הקדמה אחרת, כי הנה כל אלו הנשמות כאשר יוצאות מתוך הקליפות, אינם יוצאות אלא ע"י התפלות של ישראל, שעולות בסוד מ"ן כנודע, או ג"כ ע"י איזה יחוד שמיחד האדם איזה צדיק שיהיה, או ג"כ ע"י איזו מצוה שיעשה האדם. והנה יש נשמות שע"י איזה פגם שיש בתחתונים, או מחמת פגם עצמם שחטאו בראשונה בהיותם בעה"ז, ועי"ז הם יורדות אל הקליפות אז, ואם אז נזדמן יציאת ועליית איזו נשמה מתוך הקליפה להתעבר במלכות ולהתקן כנז"ל, יש יכולת באותה נשמה שבמלכות, לאחוז באותם הנשמות הנפגמות קודם שירדו אל הקליפות, ולהעמידם במקומם, ולהחזירם עמם למעלה בתוך המלכות בסוד העבור, ושם יתוקנו כלם יחד, ואח"כ יבאו בעולם. והענין הוא, כי בהיות הנשמה במעי המלכות, היא שם תמיד מעלה מ"ן למעלה, ובכח אותם המ"ן שהיא מעלה, יכולה להעלות עמה לאותה הנשמה הנזכרת. אמנם אי אפשר זה, אם לא על ידי שיניח קצת רוחא דשדי בגווה, פי' שהנשמה הראשונה שהיא במלכות, נותנת כח א' ממנה, באותה נשמה הפגומה, והיא מתלבשת בהאי רוחא, ועל ידה היא נתקנת, וזה הרוח נשאר תמיד עמה קשור, עד זמן תחית המתים, ואז הם מתפרשות.